רפת חלב
ברפת חלב מגדלים עגלות ופרות,
כאשר התוצר העיקרי של הרפת הוא חלב הפרות. הפרה, כמו כל נקבות היונקים, מפיקה חלב רק לאחר
המלטה, ולכן הפרות מוזרעות, בדרך כלל בהזר
מלאכותית, וממליטות במרווחים של כשנה. ברפתות רבות, הנקבות שנולדות מגודלות ברפת
כדור ההמשך של העדר.
עם היוולדה, מופרדת העגלה מהאם,
לצורך מניעת סיבוכים רפואיים שעלולים להגרם כתוצאה מהעברת מחלות דרך החלב. בימים
הראשונים, מקבלת העגלה את חלב אימה, אחרי שזה עבר בדיקת איכות. בהמשך, העגלות
יעברו תהליכים לצורך התאמתן לחיים ברפת: גדיעת
קרניים, סימון באמצעות צריבה של מספר על גופן בכווית קור וטילוףאחת לשנה, הטילוף מתבצע לאחר
ההמלטה הראשונה למניעת מחלות רגליים (דומה לפדיקור). עם הגיען לבגרות מינית,
יעוברו הפרות בדרך של הזרעה מלאכותית . לאחר ההמלטה תחלב הפרה באופן
אינטנסיבי, בין פעמיים לשלוש פעמים ביום, על מנת להגיע לתנובת חלב מקסימלית.
ברפתות רובוטיות, פרות עשויות להיחלב אף חמש פעמים ביום. כיום לאחר תהליכים
ממושכים של השבחה, כל פרה מייצרת כ-37 ליטרים של חלב מדי יום. פרות שלא מייצרות
מספיק חלב כדי לכסות על מחיר הטיפול בהן, במיוחד האבסתן, ישלחו לשחיטה.
הוצאות התפעול של הרפת הן בעיקר
קניית המזון (כמחצית מההוצאות ברפתות ללא מרעה), וכן גם על טיפול
בהפרשות הפרות ותחזוקת המבנים. הרפת המובילה בישראל היא ר"ן 2000 - רפת
המשותפת לקיבוצים רביבים, ניר אליהו וכפר עזה - הנראית בתמונה למעלה.
חלק מהרפתות מייצרות תחמיץ בעצמן, כדי
לחסוך בעלויות המזון. מכיוון שייצור תחמיץ באופן עצמאי עלול לקחת זמן רב, רוב
הרפתות קונות מזון מוכן לפרות.
חלב
החלב הוא התוצר העיקרי של רפת
החלב, ולכן עיקר משאבי הרפת מכוונים להגדלת כמותו ואיכותו. במשק החלב הישראלי
נהוגה מערכת של מכסות חלב. לכל רפת יש כמות
מוגבלת (מכסה) של חלב שמותר לה לשווק למחלבה שאיתה היא עובדת. הרפתן יכול למכור
חלב מעבר למכסה, אך המחלבה יכולה לשלם לרפתן מחיר נמוך על כל ליטר של חלב נוסף
מעבר למכסה, מחיר שלמעשה לא מכסה את הוצאות יצור החלב.
איכות החלב נמדדת במספר
קריטריונים, ששקלולם משתנה מזמן לזמן בהתאם לדרישות השוק (טעם, ייצור מוצרי חלב
ייחודים) וההיצע של הרפתנים, ובעקרון נקבעת לפי אחוזי השומן והחלבון, וחוסר
הימצאות תאים סומטיים המעידים על דלקות. איכות החלב מושפעת מגורמים רבים ביניהם
אפשר למנות את המזון, תנאי ההיגיינה בחליבה וברפתות ובעיקר הגנטיקה.
חלבון
אחוז החלבון בחלב מושווה מחיר
(ל-3.5% שומן) הוא 3.227.
שומן
השומן הוא אחד ממרכיבי החלב. החלב המיוצר בישראל מכיל כשלושה
וחצי אחוזי שומן. במחלבה מפרידים את השומן מהחלב, כשאת חלקו מפנים לייצור שמנת, חלקו לייצור חמאה, וחלקו מוחזר לחלב.
הצרכן יכול לרכוש שני סוגי חלב בדרך כלל: חלב שמכיל 1% שומן, או את החלב הנפוץ
יותר שמכיל 3% שומן.
לקטוז
הלקטוז הוא הסוכר המצוי בחלב, כמות הלקטוז
בחלב משפיעה על מתיקותו.
חיידקים
החיידקים בחלב מצביעים על
היגיינת החליבה ועל מצבה הבריאותי של הפרה עצמה. עודף חיידקים בחלב מפריע להפקת
מוצרי החלב ומזרז את החמצת החלב.
תאים
סומטיים
התאים הסומטיים הם תאים לבנים
שמתו לאחר תופעה דלקתית בגוף הפרה. תאים אלו מצביעים על מצבה הבריאותי של הפרה
ומהווים אינדיקציה לדלקות קליניות ותת-קליניות בעטין הפרה, כאשר עודף
של תאים מצביע על בעיה. סטנדרט השיווק בישראל הינו 225,000 סת"ס למ"ק
חלב, מעל זה בעל הרפת נקנס ומתחת לכך הוא מקבל פרס עידוד, כך - שלרפתן ישנה תמורה
כספית נוספת בכך שהפרה תהיה בריאה
מזון
עיקר הוצאות הרפת המודרנית הן על
אספקת מזון מתאים לפרות - כמחצית ממחזור הכספים של הרפת. המזון מהווה את מקור
האנרגיה היחיד של הפרה והוא חומר הגלם לייצור החלב והבשר. הפרה, כמו מעלי
הגירה האחרים מסוגלים לנצל חומרי מזון שבעלי חיים אחרים לא מסוגלים לנצל בזכות
חיידקי הכרס שלהם שמפרקים את התאיתשבצמחים. כתוצאה מכך אפשר להזין
את הפרה במזון גס - שחתות ותחמיצים לסוגיהם השונים.
מזון זה מתעכל היטב, אם כי הוא דל יחסית בחומצות האמינו שמרכיבות את החלבונים. מחסור בחלבונים
במזון מתבטא בין השאר במחסור בחלבונים בחלב - כלומר בחלב פחות איכותי. ניתן להשלים
את המחסור על ידי מזון איכותי עשיר בחלבונים כמו גרעינים וכדומה. מזון זה יותר
יקר, ובנוסף עודף בחלבונים לא מוביל לעלייה ברמת החלבונים בחלב ואף מזיק לפרה,
ולכן יש לשקלל בין התועלת מהעלאת איכות החלב על ידי תוספת חלבונים והעלייה בהוצאות
הרפתן. בנוסף, פרות החלב הישראליות "יודעות" לנצל פסולות מזון אורגניות
אשר אין להן פתרון בר קיימא אחר, לדוגמה - פסולת מאפה, שאריות בצק ממפעלים, פסולת
קפה, גפת זייתים, קליפות תפוזים ורימונים ועוד. הפרה יודעת לפרק את כל הנ"ל
ולנצל את האנרגיה הטמונה בהן ובכך לסייע במניעה בפגיעה בסביבה.
